יום 5

קמנו לבוקר גשום במסטייה, ארזנו, אכלנו פורי עם שוקולד ויצאנו לכיוון ההוסטל של שני הגרמנים שפגשנו אתמול. להפתעתנו כשהגענו הג'יפ שלהם לא חנה ברחוב וחששנו שאיחרנו והם כבר יצאו לדרך. למזלנו לא זה היה המצב, אלא פשוט פנצ'ר ששויינר (אחד מהם) נסע לתקן. המתנו כחצי שעה יחד עם הגרמני השני (שאת שמו אני לא זוכרת) ויצאנו לדרך!

כל הדרך הייתה גשומה ומלווה ברעמים, יום נפלא לבלות בנסיעה בלנדקרוזר. תוך כדי הנסיעה ביררנו קצת לגבי ג'יפ והחלטנו לסגור עם בחור בשם טוקו על מיצובישי אנדאובר ב-70$ שתחכה לנו מחר בטביליסי.

מסטייה > זוגדידי > כפר נידח לפני קוטאיסי שממנו הגרמנים המשיכו לכיוון בטומי ואנחנו לקחנו מרשוטקה ב-2 לארי לאדם עד קוטאיסי. יותר מחצי דרך כבר מאחורינו.

מרשוטקה אחרונה מקוטאיסי לטביליסי ארכה 3 וחצי שעות ועלתה לנו 10 לארי לאדם. הנסיעה עצמה הייתה פחות נעימה ובעיקר מריחה מסיגריות ואלכוהול. לבסוף הגענו לטביליסי קצת לפני רדת החשכה.

המרשוטקות מקוטאיסי מגיעות לתחנה המרכזית דידובה, שם גם יש תחנת מטרו. מבלי לדעת ממש היכן אנחנו הולכים לישון הלילה עלינו על המטרו לתחנת רוסטאבלי והתחלנו לחפש הוסטל.

בדרך פגשנו זוג ישראלים שהמליץ לנו ללכת לנינו. המיקום מצויין, חוץ מהעליה המטורפת שיש מהרחוב הראשי להוסטל עצמו (קצרה אך תלולה). נינו המקסימה קיבלה אותנו בחיוך רחב אך לצערנו לא היה אצלה מקום והיא ליוותה אותנו לשכן שלה (כרגיל...) שהיה מאוד אדיב. אצל נינו משלמים 20 לארי לאדם לחדר פרטי עם מקלחת משותפת, אצל השכן שילמנו טיפטיפה יותר בגלל המקלחת הפרטית (25 לארי לאדם). שמנו את התיקים והלכנו להתפנק בארוחת ערב במסעדה ברוסטאבלי. היה מצוין! 

חינקלי, שישליק עוף, שיפודי כבש, סלט וכמובן בירות. כל זה ב-26 לארי לזוג. 

המשכנו לטייל קצת ברחוב הראשי שהזכיר לנו קצת את רוטשילד בגרסא הגרוזינית. את סוף הערב בילינו אצל נינו שפינקה אותנו בתה, אבטיח ועוגיות. שם פגשנו שוב את זוג הישראלים שהמליץ לנו להגיע לנינו- איילת ובן זוגה ועוד בחור נחמד מקריית טבעון שמטייל כבר חודש בגיאורגיה.